מחקר חדש שבחן יותר מ־900 עובדים ומנהלים בארגונים חברתיים חושף תמונה מעניינת: השימוש בבינה מלאכותית כבר מתרחב במגזר החברתי, אבל הארגונים עדיין מתקשים להפוך אותו לאסטרטגיה ארגונית מסודרת.
בזמן שכולנו מדברים על ChatGPT, סוכני AI והכלים החדשים שיוצאים כמעט מדי שבוע, בארה״ב כבר מתחילים לבדוק שאלה חשובה הרבה יותר: מה באמת קורה כשהבינה המלאכותית נכנסת לעולם העמותות?
בספטמבר 2026 פרסמו שני גופים מובילים בתחום הטכנולוגיה והאסטרטגיה החברתית מחקר משותף בשם State of Nonprofit AI Adoption and Governance. המחקר, שנערך על ידי NTEN ו־The Bridgespan Group, מבוסס על תשובות של 917 עובדים ומנהלים בעמותות ובארגונים חברתיים בארה״ב ובמדינות נוספות.
הממצאים מצביעים על פער משמעותי: מצד אחד, עובדים ומנהלים כבר משתמשים ב־AI בעבודתם. מצד שני, ברבים מהארגונים עדיין חסרים תקציב ייעודי, מדיניות ברורה ותוכנית מסודרת להטמעת הטכנולוגיה.
המספרים שמספרים את הסיפור
45% מהמשיבים משתמשים ב־AI בעבודה מדי יום או יותר.
מתוך 723 משיבים שענו על השאלה, כמעט מחצית דיווחו על שימוש יומיומי או תכוף יותר, ו־29% נוספים משתמשים בכלים בערך פעם בשבוע.
כלומר, הבינה המלאכותית כבר אינה רק נושא להרצאות או להתנסות של אנשי טכנולוגיה. היא נכנסת לשגרת העבודה של אנשים במגזר החברתי.
אבל כאן מתחיל הפער.
רק 8% מהמשיבים דיווחו שלארגון שלהם יש מפת דרכים ליישום AI לשנה עד שנתיים.
בנוסף, רק 4% מהמשיבים דיווחו שה־AI כבר משולב באופן משמעותי בכלל פעילות הארגון. כלומר, יש הבדל גדול בין עובדים שמשתמשים בכלים נקודתיים לבין ארגון שבנה דרך עבודה שלמה סביב הטכנולוגיה.
גם ההיערכות הארגונית עדיין חלקית: בקרב המנהלים שהשתתפו בסקר, רק כ־39% דיווחו שקיימות הנחיות כתובות לשימוש בטוח ואחראי ב־AI, ו־57% דיווחו שאין לארגון תקציב ייעודי לתחום.
חשוב לציין שהנתונים האלה מבוססים על קבוצות משיבים שונות בחלק מהשאלות, ולכן יש לקרוא כל נתון בהתאם לבסיס החישוב שלו.
אז למה עמותות עדיין לא מצליחות למצות את הפוטנציאל?
בעיניי, אחת הנקודות החשובות שעולות מהמחקר היא שהאתגר כבר אינו רק להכיר את הכלים. האתגר הוא להבין איך משלבים אותם בתוך הארגון.
אפשר להשתמש ב־AI כדי לכתוב פוסט, לסכם מסמך, להכין מצגת או לנסח מייל לתורם. אלה שימושים מועילים, אבל הם לא בהכרח משנים את הדרך שבה הארגון עובד.
לעומת זאת, חשבו על תהליך שלם: מערכת שמסייעת לצוות לרכז מידע על תורמים, להכין טיוטות לפניות מותאמות, לזהות משימות שדורשות טיפול ולסייע בניתוח נתונים - תוך שמירה על פרטיות, בדיקה אנושית והרשאות מתאימות.
כאן כבר לא מדובר רק בכלי כתיבה. מדובר בשינוי תהליכי עבודה.
כדי להגיע לשם, צריך יותר מגישה ל־ChatGPT. צריך נתונים מסודרים, תהליכים ברורים, הכשרה לצוות, כללי שימוש והחלטה ניהולית לגבי המקומות שבהם הטכנולוגיה באמת יכולה לייצר ערך.
לא רק להתייעל - גם להגדיל את האימפקט
מחקר נוסף של Bridgespan, שפורסם לצד הסקר, מציע להסתכל על השימוש ב־AI בשלושה כיוונים:
1. לחזק את הארגון: Augment
להשתמש ב־AI כדי להפחית עומס אדמיניסטרטיבי, לקצר תהליכים ולשפר את העבודה הפנימית. למשל, סיכום פגישות, הכנת דוחות, ארגון מידע ותמיכה בעבודת הצוות.
2. לקדם את המשימה החברתית: Advance
לבחון איך הטכנולוגיה יכולה לשפר תוכניות ושירותים, להגיע ליותר אנשים או לאפשר לארגון לתת מענה טוב יותר לקהלי היעד שלו.
3. להשפיע על הדרך שבה AI מתפתח: Advocate
לעמותות יש גם תפקיד בשיח על שימוש אחראי בטכנולוגיה, הגנה על אוכלוסיות פגיעות, פרטיות, הוגנות ונגישות. הן מכירות את הצרכים של הקהילות בשטח ויכולות לתרום לעיצוב כללים ומדיניות.
המסגרת הזו מזכירה לנו שלא כל עמותה צריכה לאמץ כל כלי חדש. השאלה היא לא מי משתמש ביותר AI, אלא איפה הוא יכול לשרת את המשימה של הארגון בצורה הטובה ביותר.
ומה לגבי העובדים?
אחד האתגרים המשמעותיים בהטמעת טכנולוגיה הוא הפער בין ההנהלה לצוותים.
מנהלים עשויים לראות ב־AI הזדמנות להתייעלות ולשיפור ביצועים, בעוד שעובדים עשויים לחשוש משינוי בתפקיד, מחוסר הכשרה, מפגיעה באיכות העבודה או מהיעדר כללים ברורים.
לכן, הטמעה טובה לא יכולה להסתכם בהחלטה של המנכ״ל לרכוש כלי חדש. היא צריכה לכלול את האנשים שעובדים עם התהליכים מדי יום: להבין מה מעכב אותם, מה גוזל מהם זמן, היכן הם זקוקים לעזרה ואילו שימושים באמת ישפרו את עבודתם.
AI לא אמור להיות עוד משימה שמעמיסים על הצוות. הוא אמור לעזור לארגון לעבוד טוב יותר.
במגזר החברתי, שבו משאבים, זמן וכוח אדם הם משאבים יקרים במיוחד, יש פוטנציאל משמעותי לשימוש נכון בטכנולוגיה. אבל כדי לממש אותו, צריך להפסיק להתייחס ל־AI כאל אוסף של כלים ולהתחיל לראות בו חלק מחשיבה ניהולית וארגונית.
הצעד הראשון לא חייב להיות יקר או מורכב. אפשר להתחיל מבחירת תהליך אחד שחוזר על עצמו, להבין מה הבעיה שהוא יוצר, לבדוק כיצד AI יכול לעזור, להגדיר גבולות ברורים ולמדוד אם חל שיפור.
לא צריך להפוך את כל הארגון ביום אחד. צריך להתחיל נכון.
השאלה החשובה כבר אינה אם AI ייכנס לעולם העמותות. הוא כבר נכנס. השאלה היא האם נצליח להפוך את השימוש בו לשיפור אמיתי בניהול, בשירות וביכולת שלנו לקדם את המשימה החברתית.
בהצלחה לכולנו!
שלהבת
לקביעת פגישת ייעוץ ללא עלות לארגון שלכם
שועי ארבטר, מנהל פרויקטים, Peach Impact
053-3584202
shewy@peach-in.com
מקורות לקריאה נוספת
- State of Nonprofit AI Adoption and Governance
פורסם על ידי NTEN ו־The Bridgespan Group בשנת 2026. המחקר המקורי, המבוסס על סקר של 917 עובדים ומנהלים בעמותות ובארגונים חברתיים.
לקריאת המחקר באתר NTEN - Turning AI Opportunity into Strategy: How Nonprofits Can Chart Their Path Forward
פורסם על ידי The Bridgespan Group ב־10 בספטמבר 2026. הודעה על המחקר והמסגרת האסטרטגית שנועדה לסייע לעמותות להחליט היכן וכיצד לאמץ AI.
לקריאה באתר Bridgespan - Choosing Your AI Path: A Framework for Nonprofit Leaders to Make Strategic Choices
פורסם על ידי The Bridgespan Group ב־20 באוגוסט 2026. מסגרת עבודה למנהלי עמותות, הכוללת את שלושת כיווני הפעולה: חיזוק הארגון, קידום המשימה והשפעה על שימוש אחראי ב־AI.
לקריאה באתר Bridgespan - The nonprofit AI gap: Bosses are bullish, staffs are wary
פורסם ב־The Chronicle of Philanthropy ב־11 בספטמבר 2026. כתבה עיתונאית המסכמת חלק מממצאי המחקר ומתמקדת בפער בין תפיסות ההנהלה לעמדות העובדים.
לקריאת הכתבה
הערה: הנתונים המספריים במאמר מתבססים על פרסומי NTEN ו־Bridgespan. המחקר הוא סקר של משתתפים ולא בהכרח מדגם מייצג של כלל העמותות בעולם.