סודות הקידום האורגני – כתיבה קאנונית ברגעים מכוננים. מאת אביב בייליס לרנר

איך כותבים פוסט שיגיע בצורה אורגנית לחשיפה של 100 אלף אנשים?
איך כותבים מייל שיכניס עשרות אלפי שקלים לחשבון של העמותה שלכם?
איך מכינים דף נחיתה שיגדיל את רשימות התפוצה שלכם בעשרות אלפי מדוורים תוך שבועות בודדים?
איך מגייסים 400 אלף ש"ח בלי תקציב קידום ממומן?

מה היה במילים של יוסף חיים ברנר שכתב את המעורר במכונת כתיבה – שהצליחו לגרום לאלפי יהודים בגולה להרגיש שהם עם ולהתחיל ללכת לציון?

מה היה במילים של הרצל במדינת היהודים שהצליחו להצית מהפכה ציונות של מאות אלפי יהודים שבחרו לצעוד, לשוט, לנסוע ולהסתכן כדי להגיע לארץ המובטחת?

לפני 5 שנים כתבתי שתי משפטים בפוסט בפייסבוק והפוסט הזה הופץ אורגנית למעל מיליון צפיות. הוא הצית תנועה שהפכה לעמותה שהפכה לארגון שהניע קהילה שהכניסה אלפי עצים לאדמה, מנעה כריתות של אלפי עצים, והשפיעה על תודעה ציבורית רחבה בתרבות שלנו.

אני קורא לפעולה הזו "כתיבה קאנונית ברגע מכונן". לכל תרבות יש חוזה חברתי ליבתי שהיא מסכימה עליו.
לעם שלנו יש הסכמה יסודית שנקראת "קמו עלו לכלותינו" וגם יש לנו את "ואהבת לרעך כמוך". ביטויים קאנוניים כמו אלו – הם ממש כפתורי הפעלה תודעתיים שאפשר בעזרתם לרתום את החברים שלנו לפעולה מסוימת. מאיפה מביאים מילים קאנוניות? במקרה של התרבות שלנו – אפשר להביא מהמקרא, מלשון הקודש, מהגמרא – מאגדות העם. אבל מאיפה מגיע הרגע המכונן? לעיתים אנחנו מייצרים אותו – אך לעיתים הוא פשוט נמצא שם – בלוח השנה שלנו – או כהזדמנות היסטורית.

הפוסט הראשון שהצית את התנועה שהפכה ברבות הזמן לעמותת ונטעת – היה פוסט שהופץ ממש בשיא המחאות של גרטה ת'ורנברג ב2019 – שהובילה מיליוני אנשים לצעוד ברחובות כרנסאנס של התנועה הסביבתית. ומה אני החלטתי לעשות ברגע זה? לקחת מילה קאנונית עבור התרבות שלנו – "ונטעת" – ולאפשר לכמה אלפי אנשים לצאת בקריאה הרבה יותר מושרשת מאשר לצעוק לשמיים שהם מתחמיים – "בואו נצא לטעת עצים". 4400 שיתופים הביאו פוסט לקרוב למיליון חשיפות – וזו הייתה ממש הכרזה על ייסודה של תנועה.

בואו נזנק למשהו קטן שקרה ממש בימים האחרונים – מה היה בטקסט של הפוסט הזה שניסחתי לפני שבוע שהצליח בצורה אורגנית להגיע לצפיות של מעל 400 אלף אנשים ולהביא עשרות אלפי שקלים של תרומות לקמפיין של האישה הגיבורה הזו?

הכוח של המילים שלנו – במקום הנכון – ובזמן הנכון – הוא אדיר מימדים.
"אברא כאדבא" – לא סתם הפך לביטוי שכל העולם משתמש בו.
ולא סתם זה התחיל מהשפה שלנו.

מה הופך קבוצה לקהילה?
מה הופך עמותה לארגון?
מה הופך ארגון לתנועה?

עבודת ניהול הקהילה ושכלול המשאבים – היא ההבנה של דינמיקות ההתקהלות וחיבור שלהם לחזון העמוק שלשמו התכנסנו – מה אני מבקש מהקהל שלי? מה אני מבקשת מהתורמים שלי אחרי שתרמו? או מהלקוחות שלי אחרי שרכשו? מה אני מבקש מהגופים השונים המקבילים אליי בשדה התוכן שאני פועל בו? כשאני מתבונן על הדברים כמערכת אקולוגית של משאבים ורצונות – מנתח אותם ורואה בכל הגורמים כשותפים פוטנציאלים – אז אני נכנס למרחב מאוד מאוד עשיר של הזדמנויות למינוף וצמיחה.

מהי ההסכמה היסודית ביותר בעולם התוכן שבו אני פועל שדרכה אני יכול לגעת בלב של הקהילה שלי ולעורר אותה לפעולה?

בעולם העצים זו כנראה לא תהיה הבחירה לשים משחת גזע למניעת מזיקים – זה יהיה כנראה קשור לעצם קיומם של העצים – בשנת היה איום ממשי לכריתה של 6100 עצים בצפון הארץ ויחד עם כמה דמויות בסביבתי העליתי עצומה קטנה שהחתימה2022  בסביבות ה7000 אנשים שרוצים לעצור את הכריתה של העצים הללו. את הכריתה הצלחנו למנוע – את רשימת העוקבים שלנו הגדלנו פלאים – ואחוז משמעותי מהחותמים גם בחר לתרום לעמותה – כי הוכחנו הגשמה של החזון שלשמו הוקמנו. עשינו את זה כמה פעמים וקהילת העמותה גדלה בעשרות אלפים של תומכים שהצליחו בפעולה קטנה לעשות שינוי גדול.

כיצד ניתן ליישם את אותה צורת החשיבה – לעולמות תוכן שונים?

במקרה של הפוסט אצל לילך שם טוב – אני זיהיתי את הכאב הליבתי ביותר שיכול להיות בתרבות שלנו – אובדן הילדים. זה כאב כל כך גדול – שאנשים מפחדים לגעת בו. אני מודה שגם אני רעדתי מלגעת בתוכן הזה. אבל מה שאני פגשתי בפועל – הוא אישה גיבורה עם לב ענק שמחפשת את הדרך להביא את היצירה שלה לאור. היה לי ברור שהקהילה הסובבת אותה רוצה לסייע לה – וכל מה שהקהילה שלה צריכה – זו הזמנה לבצע פעולה כמה שיותר פשוטה של הזדהות שתייצר כמה שיותר מומנט לקמפיין של לילך.

מה שמיוחד בדוגמאות הללו – הוא המשותף ביניהם – הקידום האורגני עם כלים טכנולוגיים ברשתות החברתיות – מדובר בעבודה כנה ופשוטה שמייצרת אינטגרציה בין החזון של הקמפיין שלנו + הרצונות העמוקים של הקהל שלנו – ככה שאנחנו מצליחים לאפשר לכמה שיותר אנשים לבצע פעולה פשוטה וגם ליצור להם מדרגות שיוכלו להשתתף בצורה יותר ויותר ליבתית בעשייה שלנו.

היו אנשים שרק קראו את המעורר של ברנר ונתנו אותו לחברים שלהם. היו אנשים שקראו את המעורר – עמדו והקריאו אותו לכל המשפחה שלהם – היו את אלו שארזו את חפציהם והתחילו לצעוד לישראל. היו כאלו שרק שיתפו את הפוסט – היו כאלו ששיתפו וגם תרמו – והיו כאלו שגם נטעו עצים. האם אנחנו מאפשרים לקהילה שלנו את כל מדרגות ההשתתפות בעשייה הציבורית שלנו?

אביב בייליס לרנר מייסד מכון העושר בוסתן פרדס – אסטרטגיה משאבים קהילה.
לתיאום פגישת ייעוץ עם אביב שילחו וואטסאפ למספר – 0549732790

אהבתם? שתפו:

רוצים להתייעץ איתנו?

השאירו פרטים ונחזור אליכם עד יום עסקים אחד!